"הַכּל דּוֹפֵק לְפִי הַסֵפֶר, מִי כָּתַב אֵת הַתַּסְרִיט?
 הַיְהוּדִים חוֹזְרִים הַבַּיְתָה לְקוֹמֶדְיָה אֱלוֹהִית,
 בֻּבּוֹת רוֹקְדוֹת עַל חוּט זָהָב וְגַּלְגַּל סוֹבֵב לַעַד
 הַמֵפִיק וַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁכּוּלָנוּ בְּסִירָה אַחַת."
 
  הלו, הלו ירושלים בשעריך שוב אני עומד
עם גיטרה על השכם, שב אליך בן אובד
אל אבינו בשמיים, שיגרתי מברק בהול
על חומותיך, ירושלים, הצבתי את כוחות משמר הגבול

ובחמסין כזה לוהט, בלילה לבן, לאור האורים והתומים,
אתה בחרתנו להפקות - שקט, שקט מצלמים.


הבמאי הנה מגיע, הוא שיכור במכונית גנובה
אמו ברחה עם איזה ילד אחר והוא זקוק לאהבה
בלונדינית א' מתאפרת, בלונדינית ב' כבר מוכנה
היא רוצה לשחק בסרט בתפקיד של נערה הגונה

יש חתונה אחת מאחוריה, רשמתי זאת לפני
אם תסיר את הצעיף מעל עיניה, אזכיר אותה בתפילותי.


המלך הורדוס טס לג'ורג'יה לבקש חמאת בוטנים
למרוח על פיתך, מרים, הכלואה באין אונים
מה נעשה לעצב בעיניים על חומות המצודה?
ד"ר בנימין זאב אומר, שאם תרצו אין זו אגדה

ובלילה מואזין קורא, מוחמד מחכה להר
אם לא יחזור אליו היום, אינשללה הוא יחזור מחר.


לא, לא הלכתי למוזיאון. לא, סתם טיילתי ברחוב
לומד משלטים של ניאון על הרע ועל הטוב
אל תשאלי אותי מה פשר כל האותות והמופתים
איבדתי את הקשר עם ארגון עושי הלהטים

ועיר הקודש מוזרה כל-כך, בדרך חזרה,
רמאים רצים לכנסת ובדרנים לומדים גמרא.


הכל דופק לפי הספר, מי כתב את התסריט?
היהודים חוזרים הביתה לקומדיה אלוהית,
בובות רוקדות על חוט זהב וגלגל סובב לעד -
המפיק ודאי יודע שכולנו בסירה אחת

אל שוק התבלינים הלכתי, להשיב לי את נפשי
לזכור מה ששכחתי, כן, להיות חופשי, חופשי.


תראו, תראו את דוד המלך, משוטט על החומה
כאילו שאיבד איזו אמבטיה עם אשה יפה ועירומה
גם הוא שיכור מן הצהרים, כי מנסה להיזכר
יהונתן, יהונתן בכינור שלי מיתר חסר

וגם הלילה לא רוצה לבד, הו אלוהים גדול,
מי שלא ישן עם מי שהוא רוצה, ישן עם מי שהוא יכול.


הלו, הלו ירושלים,
בשעריך שוב אני עומד
עם גיטרה על השכם,
שב אליך בן אובד.
זה רק החול שבעיניים,
זה לא דמעות, לא, לא זה לא כאב

הלו, הלו, ירושלים,
חוזר אליך בן אוהב.