"מַחֲנֶה הפְּלִיטִים אֶל-דאהמשה מִתְבַּשֵל בְּאָבָק מקוּמח
 הגשש החִוֵּר צָחַק וְאַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח
 כָּל הַעקבוֹת, הוּא אָמַר, מוֹלִיכִים לתש"ח
 מַה שֶׁהַתַּנַ"ךְ הִבְטִּיחַ זֶה מַה שֶׁהַקֻרְאָן שָׁכַח."
 
  זו הייתה הפגנה נהדרת בכיכר במוצאי שבת
את זוכרת איך נפגשנו שם ליד הקונדומט
ואיך המטבע נפל תיכף שהחלפנו מבט
"הלאה הכיבוש!" את צעקת וגמרת מיד

אני אז הייתי גרוש ונדמה לי שהיית פנויה
בחברה להגנת הצדק הייתה לנו מניה
היית שתויה מן היין הזול, התנדנדת כמו אניה
כל הדרך הביתה שרת איתי הללויה

הללויה
מה שיהיה יהיה
כי מה שהיה היה

ואז תקעו לי מלואים זה היה ממש לא לענין
תפסנו שני מבוקשים תקענו טיל בבנין,
עם אלוף הפיקוד נגבנו חומוס מצלחת הלווין
בן הדוד של ההוא שחוסל עובד אצלנו בבנין

אבל ארץ ישראל, ביסורים היא תיקנה
אמר לי הרב עוזיאל והכניס כדור לקנה
יש מזנון בקברי האבות מזכרות כריכים ושתיה
היית צריך לשמוע איך הדוקטור שר הללויה

הללויה
מה שיהיה יהיה
כי מה שהיה היה

מחנה הפליטים אל דאהמשה מתבשל באבק מקומח
הגשש החיוור צחק ואחר כך נאנח
כל העקבות, הוא אמר, מוליכים לתש"ח
מה שהתנ"ך הבטיח זה מה שהקוראן שכח

ואז ראש הממשלה נעשה לכיכר שבה הוא נרצח
הילדים גדלו בינתיים והרחוב נשאר ללא מוצא
ועד שהפתרון יבין מה הבעיה
הם הולכים אל הכיכר במוצאי שבת לשיר בנפש הומיה

הללויה
הללויה
מה שיהיה יהיה
כי מה שהיה היה