"לִפְעָמִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ מֵרָחוֹק, וְהִיא רוֹאָה אוֹתִי
 לְעוֹד רִיקוּד קָטָן עַל הַתְּהוֹם שֶׁל הַפַּעַר הֵבֵּין-תַּרְבּוּתִי
 יְמֵי בֵּינַיִם חֲדָשִׁים בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן הַיָּשָׁן
 לִפְעָמִים יוֹצֵא יוֹם כִּפּוּר בְּדִיּוּק עִם חַג הַקָּרְבָּן"
 


איור: אוריין רוטבליט

פגשתי אותה משכילה אקדמאית יצאה לשנת שבתון
מומחית לימי הביניים במזרח התיכון
היתה לה תזה מעניינת היו לה רגליים יפות
הלב שלי עשה פתאום קפיצות מטורפות

זו היתה כניעה מושלמת מי כאן כובש ומי נכבש
הארץ היתה שלמה וכולה זבת חלב ודבש
כל יום נפתרה עוד מחלוקת ועוד בעיה נמחקה
המלחמה מתה מיתת נשיקה

מאהבת ואוייבת
היא בת פליטים ואני משארית הפליטה
מלחמה ושלום באותה המיטה
יצאנו לז'נווה
לחתום הסכם קבע פרטי
אני מסכים איתה היא מסכימה איתי

היא לקחה אותי פנימה כמו אל פיתה חמה
היא היתה עץ הזית היא היתה אדמה
ושפתיה רכות היו וחמות וצמאות כמו שרב
בעיניה ראיתי את הכפר שחרב

פעם חשבתי לברוח הייתי ממש ארוז
ופתאום התנגן לי שוב השיר ההוא של פיירוז
על אחד ושמו שאדי כמו גדי נפל בואדי מתבוסס בדמו
על ג'בל א שיח' שקוראים לו הר החרמון

מאהבת ואוייבת
היא בת פליטים ואני משארית הפליטה
מלחמה ושלום באותה המיטה
יצאנו לז'נווה
לחתום הסכם קבע פרטי
אני מסכים איתה...

למי מותר לדעת ממי צריך להישמר
האהבה פורחת אבל כבוד זה משהו אחר
חוזרים לארץ איל-אל-קריה מע ריחת'-אל-טאבון
האח הגדול זרק מילה והייא עירפאת אינו ראח יסיר מג'נון

לפעמים אני רואה אותה מרחוק והיא רואה אותי
לעוד ריקוד קטן על התהום של הפער הבין-תרבותי
ימי ביניים חדשים במזרח התיכון הישן
לפעמים יוצא יום כיפור בדיוק עם חג הקורבן

מאהבת ואוייבת
היא בת פליטים ואני משארית הפליטה
מלחמה ושלום באותה המיטה
יצאנו לז'נווה
לחתום הסכם קבע פרטי
אני אוהב אותה כמו שהיא
אוהבת אותי...