"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וְיָדֵנוּ רֵיקוֹת
 וְמֵעֵבֶר לְכָּל הַמִלִּים מְדַבְּרוֹת הַשְׁתִיקוֹת
 בִּשְׁפָתַּם שֶׁל רִגְעֵי הַאֱמֶת שֶׁהִגִּיעַ קִיצָה
 כִּי כָּל מַה שֶׁחָמַקְנוּ מִמֶנוֹ מוּלֶנוּ נִצַּב"
 

איור: אוריין רוטבליט

וככה קרו הדברים אחד לאחד
אז לא ראינו בזה שום דבר מיוחד
ככה העסק עבד והכול תמיד הסתדר
אז לא ראינו למה כל זה מצטבר
אז לא חשבנו שככה כל זה יגמר

לא רוע לב לא חלילה זדון או רשעות
ולא שחשבנו שאין לדברים משמעות
אבל בין טרדות היום יום לעסקי השעה
אז לא ראינו כמה שקופה הבועה
אז לא ידענו מאיפה תבוא הרעה

לה לה לה לה
לה לה לה לי
לה לה לה לה
הפזמון החוזר הוא סימן שאלה
לה לה לה לי
אם למישהו יש תשובה בשבילי...

באמת שחשבנו צריך לעשות קצת יותר
וצצו תמיד עניינים וזה לא התאפשר
עד שהיה כבר יותר מדי מאוחר
עד שבבוקר אחד שנראה לא שונה מן השאר
הכול התפוצץ בפנים, נדלק ובער

והנה אנחנו עומדים וידינו ריקות
ומעבר לכל המילים מדברות השתיקות
בשפתם של רגעי האמת שהגיע קיצה
כי כל מה שחמקנו ממנו מולנו ניצב
וזוהי כרגע תמונת המצב

לה לה לה לה
הפזמון החוזר הוא סימן שאלה
לה לה לה לי
אם למישהו יש תשובה בשבילי?